בנם של חנה וישראל. נולד ביום כ"ה באב תשמ"א (24.8.1981) בתל אביב.

ינון שלמה גדל בשכונת רמת אביב בתל אביב והתחנך בעיר – תחילה בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "אלומות" ולאחר מכן בתיכון "צייטלין".

ינון היה צעיר יפה תואר, מלא חיים ואהוב על בני משפחתו וחבריו. רגישותו בלטה לעיני כול כבר בגיל צעיר – עוד בגיל הגן נהג לעמוד לימינם של ילדים שחבריהם פגעו בהם, ותמיד ניסה להסביר לזולת עד כמה חשוב לשמור על כבוד האחר. 

ינון ניחן באינטליגנציה גבוהה ובסקרנות רבה והיו לו תחומי עניין רבים ושונים. מגיל ארבע שר במקהלת בית הכנסת "היכל חיים" ברמת אביב, ובגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר. עולמו המוזיקלי היה מגוון במיוחד, וכך לצד שירת פיוטים בנוסח ספרד ונגינת מוזיקה קלאסית אהב להאזין לשירי פופ, רוק, טראנס ומטאל.

נוסף על אהבתו למוזיקה גילה אהבה עמוקה לשפה העברית, והקדיש כל רגע פנוי לקריאת ספרים במגוון תחומים, בהם ספרות יפה, פילוסופיה יוונית ומדע בדיוני. בזכות זיכרון פנומנלי זכר כמעט כל יצירה שקרא. כמו כן כתב שירים וסיפורים, ואף חיבר פירושים מקוריים לתלמוד.

בכיתה א' החל לשחק שחמט במועדון השחמט של אוניברסיטת תל אביב. נוסף על כך עסק במספר סוגי ספורט: כדורגל במסגרת בית הספר והשכונה, אתלטיקה קלה במועדון אס"א (איגוד ספורט אקדמי) תל אביב ושחייה.

מגיל שמונה השתתף ינון בתוכנית העשרה שבועית למחוננים של משרד החינוך, וכבר בכיתה ב' השלים את כל חומר הלימוד במתמטיקה של בית הספר היסודי. בגיל שתים-עשרה התקבל לתוכנית ההאצה במתמטיקה של אוניברסיטת תל אביב – מסלול לימודים לתלמידים מצטיינים במיוחד, שבמסגרתו מסיימים את כל לימודי התיכון ברמה של למעלה מחמש יחידות לימוד בשני סמסטרים ומיד אחר כך מתחילים את לימודי המתמטיקה באוניברסיטה. עוד בטרם מלאו לו שש-עשרה שנים סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון.

לאחר שסיים את בית הספר התיכון, למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, ובתום שנתיים של לימודים קיבל את התואר בוגר אוניברסיטה במקצועות אלו. כמו כן היה תלמיד מן המניין בכולל של האוניברסיטה.

בגיל שבע-עשרה וחצי התקבל ינון ללימודי תואר שני במכון ויצמן למדע. אולם בשל רצונו להתגייס לצבא, החליט לדחות בשלב זה את לימודיו האקדמיים. במקום זאת בחר ללמוד בישיבת "מרכז הרב" שבירושלים.

בשנת 2001, לאחר שנתיים שעשה במרכז הרב, התגייס לצה"ל ושירת בתפקיד שהביא לידי ביטוי את השכלתו, יכולותיו וכישרונותיו. שנה לאחר מכן – באוגוסט 2002 – שוחרר מהשירות.
לאחר שחרורו מהשירות החל ינון בלימודי תואר שני במתמטיקה עיונית במכון ויצמן. בד בבד עסק בהוראה פרטית במתמטיקה ופיזיקה, עיסוק שליווה אותו עוד מימי נעוריו.

ינון דויד נפטר ביום י' בתשרי תשס"ח (22.9.2007). בן עשרים ושש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

אוהביו כתבו על מצבתו: "בהיר יהא מקום נפשך".

כתבה אימו במלאת ארבע-עשרה שנים לפטירתו: "הכאב לא קהה, הוא רק לבש צורה מעט אחרת. כמו של פצע מדמם שניתן לחיות אותו. וכבר יודעים שהחסר לא יתמלא, שאין נחמה ואף לא תהיה. ינון, הרגע המאושר בחיי היה כאשר יצאת מרחמי, וזכיתי להיות אימך. וכאשר הלכת נשאתי את הקינה העתיקה 'מי ייתן מותי אני תחתיך'. אני מנסה לקחת את כל מה שלימדת אותך דרך התפתחותך יוצאת הדופן, מתמטיקה ומוזיקה, שפות וספורט ואוצרות היהדות ולהעביר זאת הלאה, בעיקר בעבודתי, ואין נחמה".